של רוברט י.  |  This is Kafa Style  |  כביש מספר ארבע  |  עשרת הגדולים  |  100 שירי אהבה  |  תרגומים  |  הורוסקופ שבועי  |  

התחברות לחברים


דף הבית >> עשרת הגדולים >> קולנוע >> 10 הבמאים של שנות ה-80
 
 
01 דיוויד לינץ'
קטיפה כחולה  
 

צעיר החוזר מקולג’ לבקר את אביו המאושפז בבית חולים מוצא אוזן אדם כרותה ורוחשת נמלים. הוא מביאה לתחנת המשטרה ויחד עם בתו של הבלש הוא מצליח להגיע לזמרת בארים המקיימת פרשיית אהבים חולנית עם גנגסטר מופרע. סקרנותו של הצעיר חושפת בפניו עולם מוזר של פשע, סטיות וארוטיקה ומגלה כי נמשך לעולם הזה בכל מאודו.
איש הפיל
 
איש הפיל מבוסס על ספרו של ג’ון מריק על יצור אנושי אומלל, בעל צורה מעוותת, שחי באנגליה הוויקטוריאנית, ושימש מוצג בקרקס. למרות שלינץ’ משתמש באלמנטים הלקוחים מסרטי אימים קלאסיים, אין כאן כוונה לזעזע, אלא ליצור משל פשוט על נשמה טהורה ששוכנת בגוף מפלצתי, ונסיון לבחון את הנצלנות והסקרנות של בני האדם.
חולית

עיבוד לספר המדע הבדיוני הפופולרי של פרנק הרברט. העלילה עוסקת בבן משפחת מלוכה שנושלה, פול אוריאיידס, המוביל את הדררים, ילידי המדבר, למלחמת קודש בכוחות הרשע ,שפלשו והשתלטו על הכוכב שבמדבריותיו. העולם המתואר בסרט, הוא עולם מיתולוגי המבוסס על מוטיבים איסלמיים, תנ"כיים ושייקספיריים.
דייוויד לינץ' (באנגלית: David Lynch; נולד ב-20 ביוני 1946), במאי קולנוע אמריקאי. לינץ' נולד ב-20 בינואר 1946 במונטנה שבארצות הברית. הוא החל את קריירת הבימוי בפילדלפיה שם למד באקדמיה לאומנות, והחל לביים סרטי סטודנטים קצרים בנושא האהוב עליו: חקירת הצד האפל בנפש האדם.לינץ' פרץ לתודעה העולמית כאשר סרט קצר אשר יצר כסטודנט הוקרן בלפו במוזיאון וזכה בפרס כספי. את אותו פרס כספי השכיל לינץ' להשקיע ,בין היתר, בסרטו "איש הפיל" אשר הכניס אותו רשמית לעולם הקולנוע. סרט הפולחן "קטיפה כחולה" הקנה לו את שמו כבמאי מוערך.

ויקיפדיה
 
02 אוליבר סטון
פלאטון  
 

סרט המלחמה זוכה ארבעה פרסי אוסקר של אוליבר סטון (רוצחים מלידה). מבט אישי ורגשי על חיי מחלקה של חיילים אמריקאים בסיור, לחימה ומוות בג'ונגלים של וייטנאם, דרך עיניו של מגויס צעיר. שני סמלים מתעמתים על רקע גילוי טבח בכפרים. עוד ניסיון אמריקאי להתמודד עם הטראומה.
וול סטריט
 
השחיתות בבורסה הניו יורקית חוגגת כאשר ברוקר צעיר הופך לבן טיפוחיו של טייקון פיננסים ענק. על מנת להתעשר עוד יותר, השניים אינם מהססים לבצע פעולות לא חוקיות ובוודאי שבלתי מוסריות. החיים מלאי השפע שלהם מחייכים לברוקר הצעיר, עד שאביו, איש מעמד הפועלים, הופך לקורבן של מעשי השחיתות הללו.
נולד ברביעי ביולי

תיאור השינוי שעברה החברה האמריקאית בזמן מלחמת וייטנאם דרך סיפורו האישי (והאמיתי) של רון קוביק (טום קרוז). קוביק החל דרכו כחייל בהתלהבות ובאמונה רבה, ובהמשך נפצע ושותק בפלג גופו התחתון. כשחזר לארצו מוייטנאם הוא גילה אמריקה אחרת. דווקא ההתעוררות מהחלום היא שגרמה לקוביק לגלות מחדש את אומץ ליבו.
סרטיו של סטון מציגים את החברה האמריקנית כחברה אלימה, תחרותית, הנשלטת מאחורי הקלעים על ידי בעלי ממון ואינטרסים, הפועלים כנגד האדם הפשוט. כך הראה את הפיכתם של וודי הארלסון וג'ולייט לואיס, הרוצחים הסידרתיים חסרי המצפון בסרטו "רוצחים מלידה" (1994) לכוכבי תקשורת, את השחתתו של צ'ארלי שין הצעיר והתמים בידי איל הממון מייקל דאגלס ב"וול סטריט", (1987), ואת העוול שעשתה אמריקה ללוחמים בווייטנאם ב"נולד בארבעה ביולי" (1989), עליו שב סטון וקיבל את פרס הבמאי הטוב ביותר.

ויקיפדיה
 
03 סידני פולאק
זכרונות אהבה מאפריקה 
 

סרט השואב את מקורותיו מספרה האוטוביוגרפי של הסופרת הדנית איזק דניסן וממכתביה. הסרט מספר על תקופת שהותה באפריקה כשבמרכזה פרשת יחסיה עם אהובה דניס פינץ האטון. נקודת הכובד של הסרט הוסטה ממערכת יחסיה של הסופרת עם היבשת האפריקאית, על כל גילוייה, לסיפור אהבה רומנטי שסופו טרגי.
טוטסי
 
מייקל דורסי הוא שחקן מובטל עם מוניטין של איש קשה, שנכשל במציאת עבודה ומחליט לחפש את עצמו לאישה מבוגרת כדי להרוויח קצת כסף מעולם אופרות הסבון. בהפתעה, גדל התפקיד מעבר לסדרה, וכל צופי אופרת הסבון מתרגלים לצפות לבלתי צפוי מאמילי קימברלי הלא היא דורות'י מייקלס הלא הוא גיבורנו ממתיק הסוד.
ללא כוונת זדון

סאלי פילד מגלמת את דמותה של העיתונאית מיגן קרטר שעסוקה בחשיפת פרשיית היעלמותו של מנהיג עובדים. פול ניומן הוא מייקל קולין גלאגר - בנו של מאפיונר, שאביו השאירו בצד החוקי של המשפחה, ושמנהל עסק למשקאות. בוב בלאבן הוא איש ה-FBI שמאמין כי גלאגר מעורב בצורה כזו או אחרת בהיעלמות מנהיג העובדים. 
סידני פולאק (באנגלית: Sydney Pollack; ‏1 ביולי 1934 - 26 במאי 2008), במאי, מפיק ושחקן קולנוע אמריקני ממוצא יהודי. פולאק זכה בפרס האוסקר על בימוי הסרט זיכרונות מאפריקה ב-1985. נולד בלאפאייט שבאינדיאנה לבני מהגרים יהודים מלטביה, רבקה (לבית מילר) ודייוויד פולאק. בין השנים 1952-1954 למד משחק בניו יורק. הוא החל את הקריירה כשחקן תיאטרון בשנות החמישים. בתחילת שנות השישים היה לבמאי טלוויזיה מצליח ואף זכה בפרס האמי על בימוי הסדרה "בוב הופ מציג את תיאטרון קרייזלר". אל תעשיית הקולנוע נכנס כשחקן, בדרמת המלחמה "מאחורי קווי האויב" (1962), כשלצדו שחקן צעיר נוסף שזהו הופעתו הראשונה בקולנוע - רוברט רדפורד, כשמכאן, למעשה, מתחיל שיתוף פעולה פורה בין השניים, כשפולאק מביים ורדפורד מככב. את סרטו הראשון ביים ב-1965.

ויקיפדיה
 
04 בארי לוינסון
איש הגשם 
 

צ'ארלי איש עסקים מצליח שסלל את דרכו בכוחות עצמו, בזכות קסמו האישי ויופיו. אביו העשיר נפטר וצ'ארלי הכועס מגלה כי מלבד מכונית עתיקה לא הוריש לו אביו דבר. הירושה כולה הולכת לריימונד, האח שצ'ארלי מעולם לא ידע שיש לו. ריימונד האוטיסט מתגורר במוסד סגור, הוא בעל אובססיות שגרתיות ומפגין גאונות מתמטית נדירה.
בוקר טוב ויטנאם
 
רובין וויליאמס מגלם את דמותו של ה- D.J אדריאן קרונאור שהגיע ב- 1965 לסייגון, הפך לשדרן הפופולרי של תחנת הרדיו האמריקנית הצבאית וכבש את החיילים במונולוגים המטורפים שלו. הדמות של השדרן מוצגת כאנטי גיבור אמריקני טיפוסי שמסתכסך עם הממונים עליו בשל הנון-קונפורמיזם שלו, מתאהב בוייטנאמית ומתיידד עם אחיה.
הטבעי

אהבתו הנצחית של שחקן בייסבול למשחק מחזירה אותו לקבוצה כושלת גם לאחר היעדרות שנבעה מתאונה בלתי צפויה (הוא נורה בעבר ע"י אישה מסתורית) . כמו שהוא לומד על בשרו, האהבה למשחק אינה תמיד מספיקה, במיוחד כשרבים מסביב מנסים להכשילו. בארי לוינסון (איש הגשם) מביים אגדה מודרנית. הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר.
סרטו הגדול ביותר, הן מבחינה ביקורתית והן מבחינה כספית היה "איש הגשם" (1988). הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר, כולל פרס הבימוי, בו זכה לוינסון. סרטים נוספים עטורי תשבחות שביים היו "הטוב מכולם" (1984), בו כיכבו רוברט רדפורד וגלן קלוז, "בוקר טוב וייטנאם" (1987), עליו קיבל רובין ויליאמס מועמדות לפרס האוסקר ו"באגסי" (1991), שקיבל 10 מועמדויות לפרס האוסקר, ו- 8 מועמדויות לגלובוס הזהב, בו זכה בקטגוריית סרט הדרמה הטוב ביותר. בין סרטיו הנוספים נמנים: הסרט לילדים "צעצועים", עם רובין ויליאמס, "חשיפה", על פי הרומן של מייקל קרייטון, בו כיכבו מייקל דאגלס ודמי מור, ושלושה סרטים בכיכובו של דסטין הופמן, הדרמה עטורת הכוכבים "סליפרס", הסאטירה הפוליטית "לכשכש בכלב" וסרט הפעולה-מדע בדיוני "ספירה". בשנות האלפיים התמקד לוינסון בבימוי קומדיות: "בנדיטס", בו כיכבו ברוס ויליס ובילי בוב תורנטון, "Envy", בו כיכבו בן סטילר וג'ק בלאק ו"איש השנה", בו שיתף פעולה בפעם השלישית עם רובין ויליאמס.

ויקיפדיה
 
05 סטיבן ספילברג
אי.טי. חבר מכוכב אחר 
 

קבוצה של חייזרים שנחתה על כדור הארץ מתגלה על ידי הרשויות ובבריחתם המהירה הם משאירים אחד מהם מאחור. היצור החמוד מאומץ על ידי אליוט, ילד בן 10 שקורא לו אי.טי (יצור מכוכב אחר באנגלית) ומנסה לשמור עליו בסוד. תוך כדי הניסיון להסתיר את החייזר מהוריו וממבוגרים בכלל, מתפתח בין אליוט לאי.טי קשר טלפתי.
צבע ארגמן
 
סרטו המוערך של סטיבן שפילברג (לנצח), לפי הרומן של אליס ווקר, מספר את סיפורה של נערה שחורה צעירה (וופי גולדברג בתפקידה הקולנועי הראשון) בתחילת המאה הקודמת. הסיפור מתחיל כאשר הנערה בת ה-14 הרה מאביה ועוקב אחרי שלושים השנים הבאות והקשות של חייה. הסרט היה מועמד ל-11 פרסי אוסקר.
שודדי התיבה האבודה

אינדי, הארכיאולוג המסעיר, בעל הכובע האגדי, שמסתבך בהרפתקאות חובקות עולם. אינדיאנה ג’ונס, יוצא בעקבות התיבה האבודה, האמורה להחזיק בתוכה את לוחות הברית המקוריות, ולצידו האקסית המיתולוגית שלו. המרדף הגדול לוקח אותו מהג’ונגלים של דרום-אמריקה דרך הריה של נפאל ועד מדבריות צפון-אפריקה.
לאחר כישלון "1941" ביים ספילברג מספר להיטי ענק, אשר ביססו את מעמדו כמוביל בין במאי הוליווד מבחינת הפופולריות והרווחיות של סרטיו. "שודדי התיבה האבודה" (הראשון בסדרת סרטי אינדיאנה ג'ונס), אי.טי., ו"פולטרגייסט" מילאו את אולמות הקולנוע בשנות השמונים, וכך עשה "פארק היורה" בשנות התשעים.
אלו סרטים שנעשו על פי טעם הקהל ולפי נוסחה. ספילברג הינו במיטבו בסרטים אלו, המהווים בידור הוליוודי טהור, בעלי עלילה מהירה, אפקטים מרשימים, ופונים אל טווח גילאים רחב. ניסיונותיו של ספילברג ליצור סרטים בעלי עומק, החלו עם "הצבע ארגמן", ו"אימפריית השמש", אשר פנו לקהל מבוגר יותר ועסקו בנושאים חברתיים קשים, כגון היחס אל האוכלוסייה האפרו-אמריקנית. שני סרטיו המשמעותיים ביותר מבחינה זו הם "רשימת שינדלר" שבו הציג ספילברג את סיפורו של אוסקר שינדלר, תוך שחזור של החיים בגטו, והשמדת היהודים במחנה אושוויץ, ו"להציל את טוראי רייאן" אשר כלל סצנת פתיחה מרשימה וארוכה ששחזרה באופן מרשים את הפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה. שני סרטים אלו זיכו אותו בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר (הראשון עבור הבמאי לאחר למעלה מ-20 שנות יצירה ולאחר 5 מועמדויות לבמאי הטוב ביותר ו-7 מועמדויות לסרט הטוב ביותר), אך נותרו יצירות שנויות במחלוקת מבחינה קולנועית וערכית.

ויקיפדיה
 
06 אלן פארקר
מיסיסיפי בוערת 
 

שני חוקרי FBI בעלי שיטות חקירה וגישות חיים שונות מגיעים למיסיסיפי את היעלמותם ורציחתם של שלושה פעילי זכויות אדם. הם חושפים סודות אפלים על העיר, על עצמם ועל המדינה שלהם, באחד הסרטים החשובים שחשפו את התבשיל הגזעני המהביל שנרקח מתחת לפני השטח בדרום ארצות הברית, עד ימינו אנו.
בירדי
 
ידידותם המופלאה והאמיצה של בירדי, נער מוזר, שרוצה להיות ציפור ולעוף, ושל מתאבק ורודף נערות. השניים נפרדים עם גיוסם לצבא ונשלחים לוייטנאם, שבים ונפגשים בבית החולים הצבאי לחולי נפש, כשבירדי מנותק לגמרי, לאחר הלם קרב, ואל - פצוע קשה ונכה - חוזר כדי לעזור לחברו לצאת מההלם.
תהילה

סרט הקאלט של אלן פארקר שהיווה השראה לסדרת הטלוויזיה הפופולרית. דרמה רגשנית ואינטליגנטית, המתמקדת במספר תלמידי תיכון בבית ספר לאמנות ניו יורקי – קוקו הרקדנית השאפתנית, לירוי הסקסי והמרדן, ברונו הפסנתרן האאוטסיידר, מונטגומרי הביישן ודוריס הנוירוטית.
אלן פארקר (באנגלית: Alan Parker; נולד ב-14 בפברואר 1944) הוא במאי קולנוע, מפיק, תסריטאי ושחקן בריטי אשר יצר את מרבית סרטיו בארצות הברית. הוא משתייך גם למקימי "הגילדה הבריטית של הבמאים". פארקר החל את דרכו המקצועית כקופירייטר לפרסומות בשביל סוכנויות פרסום בשנות ה-60, ובשנות ה-70 התחיל לרשום בעצמו את תסריטי הפרסומות לטלוויזיה. הוא גם כתב את התסריט לסרט "מלודיה" (1971) שאותו הפיק דייוויד פוטנאם. ב1978 פארקר ביים את הסרט "אקספרס של חצות" אשר התקבל בזרועות פתוחות על ידי המבקרים, ואף היה מועמד במספר קטגוריות לפרסי האקדמיה (אוסקר), כולל הבמאי הטוב ביותר והסרט הטוב ביותר. לאחר מכן הוא היה מועמד לפרס הבמאי הטוב ביותר על הסרט "מיסיסיפי בוערת" בשנת 1988.

ויקיפדיה
 
07 מרטין סקורסזה
השור הזועם 
 

סיפור עלייתו ונפילתו של אלוף העולם באגרוף מ-1949 ג’ייק לה מוטה שנעשה עפ"י ספרו האוטוביוגרפי. סקורסזה מציג ניו-יורק אלימה ואכזרית כמו ב"נהג מונית" ו"רחובות זועמים". הסרט עשוי בשחור-לבן ומזכיר את הסרטים האפלים ואת סרטי האגרוף של שנות הארבעים. סקורסזה משלב בסרט גם הומאז’ לסרטו של איליה קאזאן חופי הכרך.
הפיתוי האחרון של ישו
 
מרטין סקורסזה יצר דרמה פרובוקטיבית, חזקה ושאפתנית, עיבוד לספרו של ניקוס קזנצקיס, העורך ספקולציות בנוגע להרהורי הכפירה של ישו הנוצרי כשנודע לו שנבחר ע"י האלוהים לשאת את בשורתו לאנושות. ישו הנקרע בין היעוד הנצחי לבין המודעות בדבר הסבל האנושי ומיניות האדם...
צבע הכסף

אדי פלסון, שחקן ביליארד מזדקן, שמגלה שחקן צעיר ומבטיח, וינסנט, ורואה בו גרסה צעירה של עצמו בימים שבהם הגיע כשחקן אלמוני וגרף את כל הקופה. וינסנט מקבל את הצעתו של אדי ללמוד את רזי המקצוע ויחד עם חברתו של וינסנט, הם חורשים את המדינה. הדחף של וינסנט להפגין את כישוריו בכל מחיר מביא לעימות קשה עם אדי.
ב-1980 יצא "השור הזועם". סיפור עלייתו ונפילתו של ג'ייק לה מוטה, אלוף העולם באיגרוף. הסרט נעשה על פי ספרו האוטוביוגרפי. ניו יורק שוב חוזרת להיות עיר אלימה ואכזרית, שמצולמת בשחור ולבן כהומאז' לסרטי הפילם נואר. דה נירו, אולי בתפקידו הגדול ביותר, מגלם אדם שיצריו המטורפים מונעים ממנו פעם אחר פעם להגיע לפיסגה ולחיות בשלום עם הסובבים אותו, עד לנפילה הכואבת. דה נירו זכה באוסקר על משחקו, אולם סקורסזה לא זכה בכלום. ב-1981 ניסה בחור מעורער בנפשו לרצוח את הנשיא רייגן, בטענה שהושפע מ"נהג מונית". הפרשה השפיעה קשה על סקורסזה והוא שוב שקל לפרוש מתעשיית הקולנוע, אולם לבסוף החליט להשאר וב-1983 יצר את "מלך הקומדיה". בהמשך שנות ה-80 יצר סרט סוריאליסטי על ניו יורק, "שגעון של לילה". ב-1986 עשה את "צבע הכסף" בכיכובם של פול ניומן וטום קרוז, וב-1988 את הסרט השערורייתי "הפיתוי האחרון של ישו" שהוחרם על ידי הכנסייה ועל ידי ארגונים נוצריים שונים.

ויקיפדיה
 
08 מילוש פורמן
אמדיאוס 
 

וינה, 1781. אנטוניו סליירי הוא מלחין החצר המוכשר של הקיסר יוזף השני. כאשר וולפגנג אמדאוס מוצרט מגיע לחצר הקיסר, מגלה סליירי לתדהמתו כי כל הכשרון המוזיקלי האלוהי שביקש אי פעם לעצמו, הוענק דווקא לליצן החצר, רודף הנשים וגס הרוח. אכול קנאה זומם סליירי להרוס את מוצרט בכל דרך אפשרית.
רגטיים
 
גזענות ומוזיקה באמריקה של תחילת המאה ה-20. סיפורו של פסנתרן שחור בניו יורק שנתקל בהתנכלות על רקע צבע עורו, בסרטו האפי של מילוש פורמן, עם מוזס גאן, מנדי פטינקין, אליזבת' מק'גוורן, בראד דוריף ואפילו ג'יימס קאגני הישיש. את המוזיקה הנפלאה כתב רנדי ניומן (פלזנטוויל, באג-לייף, סיביסקיט).
הפיתויים האסורים של ולמונט

מאהבה של המרקיזה דה מרטי זנח אותה כדי להינשא לבתולה צעירה. כנקמה ממוקדת היא מבקשת ממאהבה לשעבר, הרוזן דה ואלמונט, לפתות את הבחורה הצעירה והבתולה. לוואלמונט זהו אתגר נועז והמרקיזה המשועשעת מתוכניתו מבטיחה לו ליל אהבה נוסף במחיצתה אם יצליח.
ב-1981 ביים את הסרט התקופתי הארוך רגטיים (Ragtime), על פי ספרו של א.ל. דוקטורוב. הסרט היה סרטו האחרון של כוכב העבר הוותיק ג'יימס קגני ועלילתו עסקה במאבק בין גזעי על רקע החברה הגבוהה של ניו יורק בראשית המאה העשרים. הסרט הופק בתקציב גדול ולא עמד בציפיות ממנו. היה מועמד בשמונה קטגוריות של פרס האוסקר אך לא בקטגוריות הנחשבות כעיקריות. ב-1984 זכה פורמן בהצלחתו הגדולה השנייה לאחר שביים שוב סרט תקופתי רחב יריעה. הפעם היה זה הסרט אמדאוס (Amadeus) אשר התבסס על מחזהו של פיטר שייפר (כתב גם את התסריט) ונסב סביב הביוגרפיה של המלחין וולפגאנג אמאדאוס מוצרט. הסרט, אשר הציג את מוצרט כגאון ילדותי ומתוסבך, התמקד במיוחד ביחסי הגומלין שלו עם המלחין אנטוניו סליירי. הסרט זכה בשמונה פרסי אוסקר, ביניהם הפרס על הסרט הטוב ביותר והבימוי הטוב ביותר. פ. מוריי אברהם זכה בפרס על השחקן הראשי הטוב ביותר לאחר שגם השחקן הראשי השני בסרט, טום הולסה היה מועמד באותה קטגוריה. הסרט, אשר מתרחש בווינה, צולם בפראג. הייתה זו הפעם הראשונה מאז 1968 בה ביקר פורמן במולדתו. בסרט השתתפו מספר שחקנים צ'כים בתפקידי משנה פעוטים, ביניהם גם השחקנית הצ'כית חנה ברייכובה (אחות אשתו הראשונה של פורמן), אשר שיחקה בתפקיד הנשי הראשי בסרטו המפורסם הראשון של פורמן, "אהבותיה של בלונדינית". ב-1989 יצא למסכים סרט תקופתי נוסף בבימויו של פורמן, הפיתויים האסורים של ולמונט (Valmont) על פי ספרו של שודרלו דה לאקלו, "יחסים מסוכנים". הסרט יצא בסמיכות לסרטו של סטיבן פרירס, "יחסים מסוכנים" אשר היה מבוסס על אותו ספר עצמו. למרות הביקורות החיוביות שקבל סרטו של פורמן, נחל סרטו של פרירס הצלחה מסחרית רבה יותר, אולי גם משום שהגיע ראשון לבתי הקולנוע.

ויקיפדיה
 
09 פיטר וייר
ללכת שבי אחריו 
 

רובין וויליאמס מגלם את דמותו של מורה לאנגלית המגיע בשנות ה-50 לפנימייה שמרנית לבנים בלבד. הכריזמטיות שלו, אהבתו לשירה ותפיסת עולמו החינוכית הליברלית הדוגלת בעצמאות מחשבתית ובאינדיבידואליזם יצירתי, מקימה לו מעריצים רבים בקרב התלמידים, אבל גם לא מעט מתנגדים מקרב העמיתים...
העד
 
ילד בן שמונה מכת האיימיש נזקק להגנתו של החוקר ג'ון בוק, לאחר שהיה עד לרצח. במסגרת תפקידו מתוודע השוטר הצעיר לעולמם של אנשי הכת, ומנהל רומן אסור עם אם הילד.
שנה בצל הסכנה

עיתונאי אוסטרלי מתחיל קושר קשר רומנטי עם דיפלומטית בריטית בג'אקארטה בירת אינדונזיה, בתקופת ניסיון הנפל להפיכה קומוניסטית במדינה בשנות ה-60. במקום הוא מתחבר לצלם מקומי, שעוזר לו להבין את הלך הרוחות.
פיטר וויר, תסריטאי, מפיק, במאי נולד ב-21/08/1944 , בין סרטיו: "פיקניק בצל ההר" (75), "הגל" (77) שתיאר מורה שמצליח להפוך את תלמידיו לבעלי משמעת כמו במפלגה הנאצית, "גליפולי" (81), גם כתב את "שנה בצל הסכנה" (83) בכיכובו של מל גיבסון, "העד" (85) ו"חוף מוסקיטו" (86) שניהם בכיכובו של האריסון פורד, "ללכת שבי אחריו" (89) בכיכובו של רובין ויליאמס, "גרין קארד" (90) עם אנדי מקדאוול וג"רארד דפרדייה, "ללא פחד" (93) בכיכובו של ג"ף ברידג"ס שניצל מתאונת מטוס ומחליט שהוא הפך למשיח.

ויקיפדיה
 
10 וודי אלן
פשעים ועבירות קלות 
 

קומדיית מוסר מבית היוצר של וודי אלן, שעוסקת ביהדות, בפשע, באלוהים ובאהבה. שני סיפורים מקבילים בסרט - סיפורו של רופא עיניים מצליח ונדבן בקהילה היהודית שמסתבך בפשע נורא, אך מצליח להתגבר על רגשות האשם, וסיפורו של במאי סרטים תיעודיים כושל, שחי על פי צו מצפונו.
חנה ואחיותיה
 
במרכז הסיפור שלוש אחיות. הצעירה (ברברה הרשי) חיה עם גבר מבוגר, מורה רוחני עריץ, אותו היא מעריצה. האמצעית (וויסט) היא התגלמות הנוירוזה האורבנית הלווה כסף מהבכורה (פארו) לנסיונות כושלים לשקם את חייה. ואילו הבכורה, חנה, היא היציבה מכולן עם בעל אוהב (קיין).
זליג

בסדרת ראינות וקטעים בנוסח מוקומנטרי, נחשפת דמותו המסתורית של זליג, פקיד ניו-יורקי יהודי, שהתחכך באישים מפורסמים בשנות העשרים והשלושים, בשל תכונתו המופלאה לשנות את דמותו בהתאם לכל מפגש ואירוע. הסרט צולם בשחור לבן, כסרט תיעודי משנות השלושים והארבעים.
כמו צ'ארלי צ'פלין לפניו, אלן בדרך-כלל כותב, מביים, ומככב במרבית סרטיו. כמו צ'פלין, סרטיו הטובים ביותר של אלן משלבים הומור עם רוך ופתוס. אך שלא כמו צ'פלין, דמותו הקולנועית של אלן היא גמלונית משהו, מילולית מאוד, שקועה בעצמה, ומלאה בנברוזות, בלהג פסיכולוגי, ובחוסר ביטחון עצמי. זו דמות של אינטלקטואל יהודי עירוני המקיים מערכות יחסים מסובכות עם סביבתו ומנסה להבין את משמעות החיים. כמעט כל סרטיו מתרחשים במנהטן, ומספקים דימוי מורכב ורומנטי-משהו של העיר כרקע לקו העלילה. נושאים מרכזיים העולים שוב ושוב בסרטיו הם שאלת מהות האהבה, האופן בו מתעצב הדימוי העצמי, היחס בין האמנות לבין החיים, והשפעת תודעת הזמן על האופן שבו אנו מבינים את העולם. וודי אלן הוא מעריץ של הקולנוע האירופי ובייחוד מלא הערכה לסרטיו של במאי הסרטים השבדי אינגמר ברגמן וכמוהו גם הוא נוטה לעסוק בסרטיו בשאלות יסוד של הקיום האנושי.

ויקיפדיה
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
 כל הזכויות שמורות למפעיל האתר www.poems.co.il

צמיד מידע רפואי מוצרי פרסום מסגרות לתמונות הדפסה על כובעים | שרוכים מודפסים | הדפסה על חולצות