של רוברט י.  |  This is Kafa Style  |  כביש מספר ארבע  |  עשרת הגדולים  |  100 שירי אהבה  |  תרגומים  |  הורוסקופ שבועי  |  

התחברות לחברים


דף הבית >> עשרת הגדולים >> מוסיקה >> אלבומים >> 10 אלבומי שנות ה-60 ישראל זמרים
 
 
01 אריק איינשטיין  מזל גדי
מה שהיה היה

מילים
מה שהיה היה, מה שהיה היה
קיץ יפה אחד לבד איתך, לבד בקיץ
שוב מתקרב הסתיו
שוב מרגישים עכשיו
הימים הארוכים העצובים

מילים
איך הזמן שוב מזדחל לו כמו צב
איך הלילה שוב יורד לאט לאט
איך הגשם שוב דופק לו על הגג
לא אכפת שוב להיות לבד, לבד
האדון הרופא

מילים
בואו נשיר את השיר על
האיש הקטן הזה
בואו נשיר כמו ששרו החיות
הנה הולך האדון הרופא
שירים

האדון הרופא
האיש ששוקע עם שמש
הימים הארוכים העצובים
כהה כהה
כשנופל כוכב
כתר של זהב
לילה
מדוע הילד צחק בחלום
מה שהיה היה
מכופף הבננות
סיפור מותם של עלמה ועלם
רוח רוח
"מזל גדי" הוא אלבומו השני של הזמר אריק איינשטיין כסולן, והראשון מחמשת האלבומים בשיתוף עם המוזיקאי שלום חנוך. איינשטיין וחנוך החלו לעבוד על האלבום לאחר התפרקות להקתו של איינשטיין, החלונות הגבוהים בעקבות פגישתם המשותפת באחת מהופעותיו של איינשטיין עם החלונות הגבוהים והתרשמותו משלום חנוך הצעיר. האלבום הוקלט ב-1968 ומכיל תריסר שירים שהולחנו במיוחד על ידי שלום חנוך (אותה עת משוחרר טרי משירות בלהקת הנח"ל). מילות השירים נכתבו על ידי שלום חנוך, מאיר אריאל, מרים ילן שטקליס, לאה גולדברג ועל ידי אריק איינשטיין עצמו. ליוותה את איינשטיין "תזמורת סי בי אס ישראל" בניצוחו של המוזיקאי אלכס וייס שגם עיבד את השירים. מאז הוקלט האלבום הפכו חלק משיריו לנכסי צאן ברזל של המוזיקה הישראלית. עדות לכך בביצועים הרבים להם זכו במהלך השנים, בין השאר על ידי ג'וזי כץ ושמוליק קראוס, יהודית רביץ, שלום חנוך ושבק ס'. איש התקשורת יואב קוטנר סיפר בעת שערך את מארז התקליטורים "האוסף" של אריק איינשטיין (2001), כי היה שמח לו יכול היה לכלול בו את "מזל גדי" בשלמותו.

ויקיפדיה
 
02 יגאל בשן  לצפון באהבה
אין לי יותר מה לומר

מילים
אין לי יותר מה לומר
מה שהיה כבר עבר,
כאן ניפרד ממחר
הן נהיה שני זרים.
שיר לפנות ערב

מילים
לשבת על הדשא להציץ בכוכבים
להילכד ברשת הדברים האהובים
לראות אותך נדבקת
אל החול על שפת הים
לצפון באהבה

מילים
כשהשמש חיוך אחרון לחרמון
תשלח ביום רוח של סתיו,
יצלצל טלפון בפיקוד הצפון
זה אנחנו מעבר לקו
שירים

אין לי יותר מה לומר
בינינו
חיילים של שלג
כתבי אליו
לצפון באהבה
מכתב מן המוצב
קראי לי
קרנבל
רבע לפני חצות
שיר לפנות ערב
בגיל 17 החל בשן לשחק במחזמר "איי לייק מייק" לצד שולה חן וחברו הטוב מוטי גלעדי, אשר עזר לו לבחור ולשנות את שם משפחתו לבשן באותה שנה. בשנת 1968 הוציא בשן את תקליטון הבכורה שלו, ובו ארבעה שירים ("אהבתי ילדה", "יש לי פנאי", "קרנבל" ו"ערי הגדה"). התקליטון זכה להצלחה גדולה ובשן הפך לזמר מוכר. בשנת 1969 זכה בשן בפרס "כינור דוד", וביצע בפסטיבל הזמר והפזמון את "על גל האבן הלבנה". בפסטיבל הזמר החסידי שר את השיר "עושה שלום" אשר הלחינה נורית הירש למילים מן התפילה, וזכה במקום השני. בסוף אותה שנה הוציא תקליטון מצליח נוסף, בו נכללו השירים "אין לי יותר מה לומר" ו"שיר לפנות ערב". באותה שנה זכה בתואר "זמר השנה" של גלי צה"ל. עקב פרסומו הגדול עוד טרם גיוסו, פנו לבשן כל ראשי הלהקות הצבאיות כדי שיבוא לשרת בלהקה שלהם. הוא בחר ללכת לפיקוד הצפון תחת פיקודו של דוד אלעזר, אשר אישר לו להופיע בשירותו הצבאי במופע סולו עם חבורת נגנים. בשן היה שותף לתוכניות "מהצפון באהבה" ו"חייך לעולם" של להקת פיקוד צפון, בהן היה הסולן ברוב השירים, לצד עדנה לב, אוהד נהרין וסמדר ברנר. בין היתר בלטו השירים "לצפון באהבה", "מתנה מן הים", "סיירת אגוז" ו"מתוק מתוק", אשר זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל.

ויקיפדיה
 
03 אבי טולדנו  טולדנו עם קריבושיי ותזמורתו
זוהי יפו

מילים
מעל המסגדים עולה ירח,
מעל ביתך עולים אורות ניאון.
ושוב שיחי יסמין נותנים פה ריח
ושוב אנחנו כאן, מול השעון
שלא לאהוב אותך, איך אפשר

מילים
שלא לאהוב אותך איך אפשר
אם יופייך הגועש מדליק כך
לפתע בלב השר סרנדות של אש
שלא לאהוב אותך איך אפשר
בדרך חזרה

מילים
אני חוזר בדרך בה טיפסתי
בין אורנים גבוהים
אני חוזר בדרך בה חיפשתי
אור בלילות כהים
שירים

אדום וזהב
אינני יודע
הבחורים חזרו הביתה
הזהרי ילדה קטנה
זוהי יפו
לא יהיו לך אצלי
לאן נוסעת הרכבת?
לבד
עשרים שנה
ראי אני חוזר
שלא לאהוב אותך
אבי טולדנו נולד בעיר מקנס שבמרוקו. בגיל 14 הוא הצטרף לתנועת הנוער השומר הצעיר, שם התעוררה אהבתו לציונות, וכעבור כשנתיים, בינואר 1965, החליט יחד עם חבריו לתנועה לעלות למדינת ישראל. תחילה, שהתה הקבוצה מספר חודשים במחנה עולים של הסוכנות היהודית במרסיי שבצרפת, ומשם עלו לארץ ונקלטו בקיבוץ רוחמה. כבר כנער גילה טולדנו את כשרונו במוזיקה, והחל להתפרסם בארץ בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות". לתוכנית זו שלח שירים שכתב והלחין בעצמו. את שירותו הצבאי הוא עבר בלהקת גייסות השריון, בה היה שותף לתוכניות "שישה ימים בטנק" ו"פשוט שריונר". כסולן התבלט בשירים "אחי הצעיר יהודה", "שלא לאהוב אותך איך אפשר", "מי שחלם" ו"שריונים 69". עוד במהלך שירותו הצבאי בשנת 1968, הוא הוציא את אלבום הבכורה שלו. בשנת 1969 השתתף בפסטיבל הזמר עם השירים "את הרוח" ו"בדרך חזרה" איתו זכה במקום השלישי. באותה השנה זכה בתואר זמר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל. בשנת 1970 זכה במקום הראשון בפסטיבל לשירי ילדים שנערך בפעם הראשונה עם השיר "למה ככה". שותפתו לזכייה זו הייתה עירית ענבי שהייתה אז ילדה בת עשר. השיר בביצוע השניים זכה לפופולריות רבה והוא אחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל. טולדנו המשיך להשתתף גם בפסטיבלים הבאים עם השירים "חיפושית הקצב", "חג יובל" ו"שיר בלה-לה-לה". לקראת סוף שנות השבעים הוא יצא למסע הופעות באירופה, ובשנת 1978 יצא עם מופע יחיד שנקרא "לה בוהם" - משירי שארל אזנבור, שבעצמו הגיע ונכח בהופעת הבכורה.

ויקיפדיה
 
04 יהורם גאון  איפה את אהובה
איפה את אהובה

מילים
איפה, איפה את אהובה
למה על מה את מתנכרת
את אולי כבר לא זוכרת
צליל נשיקה עם ליל
גשר אלנבי

מילים
הגשר לוהט בעלפון צהריים
הדרך דולגת על נחל פושר
שבין נחלת יהודה ואפרים
לגד ראובן וחצי המנשה
איפה הן הבחורות ההן

מילים
כשבגרוש היה חור - והוצאנו
את הזמן על ביצות וכבישים,
לא היו חתיכות בארצנו -
אך היו, יא חביבי, נשים!!!
שירים

אזכור את הדרך
איפה את אהובה
איפה הן הבחורות ההן
גשר אלנבי
דוניה דוניה
הזהרי ילדה
החיוך
העיירה של טוביה
קרן סהר
קרעי חלום
רוח מבדרת
רוח שטות
לאחר שחרורו נמנה גאון עם יוצאי להקת הנח"ל שביקשו מהבמאית נעמי פולני להמשיך לעבוד עמה, וכך קמה להקת "התרנגולים", שבה החל לשיר לראשונה, אם כי גם בה לא היה זמר דומיננטי, לצד הכוכבים העולים של אותה תקופה (ביניהם מי שעתידים להיות חלק מ"הגשש החיוור", שייקה לוי וישראל פוליאקוב). במקביל החל לשחק בתיאטרון הקאמרי, אבל הרצון להיות זמר עלה על כל שאיפה אחרת, והוא הקים יחד עם חברו ללהקת הנח"ל, אריק איינשטיין ועם בני אמדורסקי, את שלישיית גשר הירקון, שיצרה להיטים גדולים בזמר העברי, ובהם "לילה בחוף אכזיב", "סרנדה לך", "אותך" ו"איזה יום יפה". השלישייה הקליטה יחד את האלבום "אהבה ראשונה". גאון פרש כשנה לאחר הקמת השלישייה לטובת לימודי משחק ובימוי. הוא חזר לארץ, לאחר שיואל זילברג, שעמד לביים את המחזמר "קזבלן", נזכר בזמר הכישרוני, ופנה אליו שיגיע לארץ לאודישנים. המחזמר שכתב יגאל מוסינזון, על רקע "השטח הגדול" ביפו והופק על ידי גיורא גודיק ב-1966, זכה להצלחה גדולה, שהפכה את גאון לאחד הזמרים המובילים בארץ. שני שירים מתוכו, "כל הכבוד" ו"יש מקום" מזוהים עמו עד היום.

ויקיפדיה
 
05 אריס סאן  אריס
אם אתה צעיר בלב

מילים
אם אתה צעיר בלב
אם אתה רווק מושבע
אם אתה אותה אוהב
תזהר באהבה
תל אביב

מילים
המגדל ענן קורע
צריף על שפת הים שוקע
זו העיר היא תל אביב. הנמל יצא לפנסיה, אין תפוז ואין ולנסיה
זוג או פרט

מילים
ערב מדליק הפנסים
בחלונות בין התריסים
אור לבנה רוחץ גגות
וספסלים שבשדרות
שירים

א טו וורא (בספרדית)
אחמד
אם אתה צעיר בלב
בטיילת
המילים הפשוטות
זוג או פרט (ערב ערב)
חייל במדבר
מה שהיה מוטב נשכח
מזל כזה
סירטאקי (ביוונית)
תבוא היום תבוא מחר
תל אביב
בגיל 17 נסע באוניה לישראל. הדעות חלוקות בשאלה לסיבת הנסיעה. סברה אחת היא שסאן התאהב בבחורה ישראלית ובא אחריה לישראל. סברה אחרת היא שסאן הובא ארצה על ידי אמרגנים ישראלים, וסברה שלישית היא שסאן התחמק מגיוס לצבא יוון. בראיון טלוויזיה שנערך עימו הוא סיפר שבעת ביקורו בטורקיה הכיר נערה ישראלית והתאהב בה, זמן מה אחרי ששבה לישראל, הוא בא בעקבותיה אבל אז התברר לו שהנערה שאותה אהב, הייתה מאורסת ועמדה להינשא, הוא ויתר על אהבתו לאותה נערה אבל לא היה מוכן לוותר על אהבתו לישראל ועל כן החליט להישאר ולחיות בישראל. בישראל שינה את שמו ל"אריס סאן" והחל להופיע במועדון "מפגש הסבלים" של שמואל ברזילי, ששינה עד מהרה את שמו ל"אריאנה", והפך לאחד ממוקדי הבילוי המועדפים על מובילי החברה בישראל של אותה תקופה. במועדון שר סאן משיריו ביוונית והתחכך עם אנשי תרבות ותקשורת ישראלים רבים. בגיל 20 התחתן עם פופי, יווניה נוצריה מרמלה. סאן הופיע גם במסיבות פרטיות של בכירי צה"ל, בהם שר הביטחון באותה תקופה משה דיין. סאן, שהתחבב על הקצונה הבכירה, ביקש שאלו יפעלו למען קבלת אזרחות ישראלית ואכן, לאחר זמן קצר, זכה סאן (שלא היה יהודי ועל כן לא זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות) באזרחות ישראלית.

ויקיפדיה
 
06 יוסי בנאי  הגורילה
מי אוהב מילים גסות

מילים
עוד מימי העריסה
שנאתי כל מילה גסה
ולא הוצאתי כלל מפי
גם מילה כמו פיפי
הצוואה

מילים
מר אתייפח כמו עץ בגשם
בבוא יומי האחרון
כשאתבקש מייד לגשת
אל מקומי שבמרום
מארגו

מילים
כשמארגו יפת העיניים
בשדה מצאה חתולה
היא בלי לחשוב פעמיים בדבר
נפנפה את שמלותיה
שירים

פתיחה תזמורתית
כי אני פרחח (שירה)
מונולוג - אודות ברסאנס
מונולוג "הגורילה"
הגורילה
אפילוג "הגורילה"
מונולוג "אשת ראש ענף צנזורה"
אשת ראש ענף צנזורה
אפילוג "אשת ראש ענף צנזורה"
במימיו הצלולים של ...
מונולוג הפטרון הזקן
הזקן
מונולוג לשיר הבעל ...
מי אוהב מילים גסות
אפילוג לשיר הבעל המקרין
שיר הבעל המקרין (שירה)
מונולוג (עצים)
מארגו (שירה)
הצוואה (שירה)
יוסי בנאי נודע גם כזמר בעל קול עמוק וסגנון הגשה ייחודי, ובייחוד מוכרת אהבתו לשאנסונים צרפתיים. הוא הרבה לשיר שירים צרפתיים מתורגמים של ז'ורז' ברסנס, ז'אק ברל ואחרים, ואף הקדיש לכך מספר אלבומים וחלק מערבי היחיד שלו, כמו התוכניות משירי ברסנס "אין אהבות שמחות" מ-1969 ו"בנאי שר ומספר ברסאנס" מ-1997, והאלבום משירי ברל "אם נדע לאהוב" מ-1984. את מרבית השירים הצרפתיים תרגמה למענו נעמי שמר, הידוע בהם היה השיר "אהבה בת עשרים" של ברל. בנאי ביצע גם מספר שירים מקוריים של שמר, ביניהם "על כל אלה" ("על הדבש ועל העוקץ") שהפך ללהיט גדול ואהוב. בנאי, שהיה מזוהה עם השמאל, הסתייג מאוד מהכיוון הפוליטי שהשיר תפס בעת פינוי ימית. אף על פי שעזב את ירושלים לאחר הצבא, הייתה העיר מושא געגועיו, הוא הרבה לבקר בה והיה מזוהה עמה. בנאי כתב את השיר הידוע ביותר שלו "אני וסימון ומואיז הקטן" על סמך חוויות ילדותו בירושלים עליו ועל שני חבריו, האחים סימון ומואיז יאיר, שביחד העלו הצגות בפארק, רדפו על גגות אחרי יונים ונשבעו אמונים לכל הילדות, כמאמר השיר. על בסיס דמותו של אברהם סוראמלו, דמות ססגונית מירושלים, הוא כתב וביצע את תוכנית הבידור "שובו של הסוראמלו" והוציא ספר מסיפוריו העממיים.

ויקיפדיה
 
07 רן אלירן  זר של נרקיסים
לא לא לא

מילים
כן את יכולה, לומר כל בוקר שלום
בהרבה שפות ואת יכולה, גם להעיף למרום עפיפון, ומותר לך להאיר את הפנים לכל אחד בעיר
זר של נרקיסים

מילים
עצי הצפצפות שרים לך שיר על דרך
עצי הצפצפות היו גבוהים, גבוהים,
וכל געגועינו לך היו לטרף
ולשובלך אשר הצית את הדשאים
הבתים שנגמרו ליד הים

מילים
הלילה שלח אצבעות קרות
אל הבתים שנגמרו ליד הים
הלילה ליטף בשפתיים לחות
את החוף שנרדם לו מן הסתם
שירים

אגדת רבקה
אם תרצו
את אדמה
הבתים שנגמרו ליד הים
החזיקי לנו אצבעות
הלילה הליט
זר של נרקיסים
חבל על כל טיפה
יום אביב חינם
כולנו קצת רוסים
ככלות ייני
לא לא לא
לבב אנוש
נגן אקורדיון ישן
עופי רוח
צאנה צאנה
רותי רותי
שארם א שייך
שבת בכפר
שדמתי
רן אלירן (נולד בשם: מנחם לייזרוביץ', וכונה גם "לייזר"), זמר, תמלילן ומלחין, יליד חיפה, 1937. בין להיטיו הידועים: זר של נרקיסים, שארם א-שייח', החזיקי לנו אצבעות, לבב אנוש, הבתים שנגמרו ליד הים ועוד. את שירותו הצבאי עשה בצוות הווי של הנח"ל, שם פגש את הזמרת נחמה הנדל, ששירתה במקביל בלהקת הנח"ל. בתקופת הצבא ניגנו השניים יחדיו בשעות הפנאי, וכשהשתחרר מהצבא - במקביל ללימודיו האקדמיים בירושלים - הופיע לבדו, כשהוא מלווה עצמו בגיטרה ובאקורדיון. בשנת 1958 הגיע ארצה מנחה הטלוויזיה האמריקאי אד סאליבן בחיפוש אחר כשרונות צעירים. לצורך התמודדות על המעמד, חברו רן ונחמה לצמד "רן ונמה", נבחרו להשתתף בתוכנית וזכו לפופולריות רבה בארצות הברית בשנות ה-60', שבמהלכן הקליטו 2 אלבומים משותפים. ב-1967, השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז (1967), שם ביצע את "יום אביב חינם" שלא זכה בפרס ואת השיר "תמיד מחדש" שזכה במקום השני באותו פסטיבל. באותה השנה, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, שר את שניים מלהיטי התקופה "שארם א-שייך" ו"החזיקי לנו אצבעות". השירים הופיעו באלבום האוסף של שירי המלחמה, "ירושלים של זהב", הנחשב בין אלבומי המכר הנמכרים ביותר במדינה.

ויקיפדיה
 
08 ליאור ייני  תודה רבה
אגדה יפנית

מילים
בחמש קם צייד ויצא את ביתו
אל היער צעד ודרך קשתו
עד הערב סבב, לא הצליחה דרכו
גם צמא, גם רעב אחזו אותו
לא אני הוא האיש

מילים
לא אני הוא האיש, לא אני
אל בואו מרחוק מצפה את
צרור קורות נדודי הישנים
לך הבאתי במקום טבעת
בואי לאילת

מילים
בואי נמלט מן האספלט
ומן הערים המקומטות
בואי נמלט אל הלגונות השקטות
בואי לאילת לאילת
שירים

אגדה יפנית
אני השר
אפריל זהוב
את חכי לי ואחזור
בדומיה
בואי לאילת
בללייקה
יעקב ועשיו
כמו ילד פתי
לא אני הוא האיש
ליבי במזרח
מה צריך בסך הכל בן אדם
עציץ פרחים
קטיושקה
קלינקה
שאון התותחים נדם
שיר העגלון
תודה רבה
תרזה יפה
ליאור ייני נולד בקיבוץ אפיקים. סיים את לימודיו בבית הספר התיכון המשותף של עמק הירדן, ועשה את שירותו הצבאי בחטיבת גולני. ב-1961 השתתף ייני בהצגה "כנרת כנרת" של תיאטרון הקאמרי. ב-1963 הצטרף לתוכנית השנייה של להקת התרנגולים בניהולה ובהדרכתה של נעמי פולני. הלהקה התפרקה אחרי שתי תוכניות, וב-1966 הקימה פולני עם חלק מיוצאי התרנגולים את להקת החמציצים שבה היו חברים ליאור ייני, עליזה רוזן, דבורה דותן וצביקה גרטל. ב-1967 הקליט ייני תקליטון עם "שיר הכרם" שכתב יעקב שבתאי והלחין סשה ארגוב לסרט "הוא הלך בשדות". ב-1967 השתתף ייני בסרט הקולנוע "הסיירים" של מיכה שגריר, לצידם של אילי גורליצקי וזאב רווח. ייני היה שותף להקלטת השיר "עמיחי" מתוך הסרט. ב-1968 גילם את התפקיד הראשי במחזמר המצליח "איי לייק מייק" בתיאטרון גיורא גודיק, בו שר במבטא אמריקאי את "מה צריך בסך הכול בן-אדם" ואת "שיר הטרמפ". ב-1969 כיכב ב"הלוך הלכה החבריא", מופע של שירי מחאה רוסיים שתרגם מרוסית יעקב שבתאי. דרורה חבקין הייתה המנהלת המוזיקלית והמעבדת של המופע, ולצידו של ייני הופיעו דודו אלהרר, תמי ספיבק, יצחק כפרי ואמנון ברנזון. ייני שר את השיר המצליח ביותר מתוך המופע "בדומיה" מאת המשורר הרוסי יבטושנקו. עוד באותה שנה השתתף ייני בסרטו העלילתי של דוד פרלוב "42:6", ביוגרפיה אפיזודית של דוד בן-גוריון.

ויקיפדיה
 
09 שמעון ישראלי  סתם יום של חול
סתם יום של חול

מילים
סתם יום של חול עם בוקר כחול,
בלי חג ומחול, בלי חצוצרות ותוף.
כלום לא קרה, אבל נערה חייכה, בעברה פרח לקטוף שם, על החוף
על האי הבודד

מילים
את הכל עזבתי שם בישראל
וכאן התיישבתי בקצווי תבל
כאן הכל אחרת פה אולי אולי אשכח
את מסיבות החברה זכרונות תש"ח
כך בראו את העולם

מילים
האלוהים הרגיש לפתע
מן חולשה קלה:
אז הרופא אמר לו –
שמע זה בא מבטלה
שירים

אני אוהב את הנמל
את אמרת
במחצבה
דרכים
האור
הלילה הולך בשדות
המנגינה
השדרה
התזמורת של ראשון
חצות
כך בראו את העולם
סיניה
סתיו
סתם יום של חול
על האי הבודד
צ'ה צ'ה תאומים
שיירת הרוכבים
שיר הלחם
שיר ערש לכבשה
תורת היחסים
תפילה
שמעון ישראלי (נולד בפולין ב-1932) הוא זמר, מלחין, כותב, שחקן, במאי ותסריטאי ישראלי. ישראלי נולד בשם שמעון פוססורסקי בוורשה בירת פולין, ובתקופת השלטון הנאצי הצטרף לפרטיזנים. כל משפחתו נספתה בשואה למעט אחותו. הוא עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער ב-1946, ושינה את שם משפחתו לישראלי. בשנת 1950 סיים את הסטודיו הדרמטי בתיאטרון האוהל, ובשירותו הצבאי שירת בחוליות הבידור (שקדמו ללהקות הצבאיות). לאחר שחרורו מצה"ל ב-1953 החל לשחק בתיאטרון הקאמרי, וב-1957 חבר לאריק לביא ולצבי בורודו, והשלושה הקימו את שלישיית "שלושת המיתרים" (טריו ערבה). כבר בתקופה זו נודע ישראלי בקול הבס העמוק שלו. ב-1958 הופיעה הלהקה בפאריס וזכתה להצלחה כבירה, בהופיעה באולם "אולימפיה" לצד זמרים כשארל אזנבור וז'ק ברל. הלהקה ביצעה בעיקר שירי בוקרים, ביניהם "שיר הבוקרים" ("ערבה, ערבה אין קץ"). לאחר התפרקות הלהקה, ולאחר תקופה קצרה בלהקה הסאטירית "סמבטיון", הצטרף ישראלי ב-1959, ביוזמתו של אפרים קישון, ללהקת בצל ירוק, בתוכניתה "אף מילה למורגנשטרן". שירים בולטים בהם השתתף בשירה הם "ונצואלה" ו"אדוני השופט" ("אינני אשם, אינני אשם").

ויקיפדיה
 
10 אריק איינשטיין  פוזי
פראג

מילים
אל העיר שבוית החלום
צל כבד וזר הגיח
וירח באדום
את מלכותו טבל בפיח
כשאת בוכה את לא יפה

מילים
בוקר - לחי יבשה
שמש - כמו ביצה קשה
רוח - למה את צריכה
למה - למה את בוכה?
אחינועם לא יודעת

מילים
בעיניים עצומות שני סרטים ושתי
צמות, סך הכל ילדה קטנה קטנה
בשפתיים רקומות תות שדה עם חלומות, סך הכל ילדה קטנה קטנה
שירים

אברהם ושרה
אחינועם לא יודעת
אצו רצו גמדים
ארץ ישראל
היה היה (לזיגי)
היה לנו טוב נהיה לנו רע
חיי האהבה של הכלבה עליזה
ילדה ציור
כמה חם
כשאת בוכה את לא יפה
פראג
"פוזי" הינו אלבום של הזמר אריק איינשטיין, שיצא בשנת 1969 ונחשב לאלבום הרוק הישראלי הראשון בתולדות המוזיקה הישראלית. מקור השם "פוזי" הוא בכינוי חיבה לאשתו של אריק, אלונה איינשטיין. בתו של איינשטיין, שירי, מופיעה בצילום שעל עטיפת האלבום כשהיא יושבת על ברכיו של אביה. את העטיפה עיצב הגרפיקאי דוד טרטקובר. שירי האלבום אינם אחידים ברמתם ובסגנונם, וריבוי המוזיקאים באלבום הנו הסיבה לכך. את העיבודים לאלבום ביצעו (בנפרד) חבר להקת הצ'רצ'ילים סטן סלומון שמשך לכיוון הרוקיסטי יותר, ומישה סגל שמשך לכיוון הפסיכדלי והלחין מחצית משירי האלבום. איינשטיין עצמו כתב מילים לארבעה משירי האלבום ("היה לנו טוב נהיה לנו רע", "ארץ ישראל", "כמה חם" ו"היה היה") ויהונתן גפן כתב ארבעה ("אחינועם לא יודעת", "כשאת בוכה את לא יפה", "חיי האהבה של הכלבה עליזה" ו"ילדה ציור"). מרים ילן-שטקליס כתבה את "אצו רצו גמדים", בנימין טנא תרגם מיידיש את שירו של איציק מנגר (שנפטר באותה השנה) "אברהם ושרה" ושלום חנוך כתב והלחין את השיר "פראג". המלחינים באלבום הנם: מישה סגל, שלום חנוך, שמוליק קראוס, רוב הקסלי וחברי הביטלס ג'ון לנון ופול מקרטני ששירם "הבלדה על ג'ון ויוקו" תורגם על ידי איינשטיין בשם "היה לנו טוב נהיה לנו רע".

ויקיפדיה
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
 כל הזכויות שמורות למפעיל האתר www.poems.co.il

צמיד מידע רפואי מוצרי פרסום מסגרות לתמונות הדפסה על כובעים | שרוכים מודפסים | הדפסה על חולצות